<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' כתובות</h1>
<h2>דף מט:</h2>
לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטיל מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קים אמ' ראבא בר רב חונא באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהיכניס לה שום מישלו אבל בניכסי מלוג אף על [גב] דלקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו בטיל, ודאי זבינת ליהי איהי לגברה ואזל הוא זבין אי נמי זבינו תרויהו בבת אחת האוו זביניהו זביני ואיתתא דזבינת מניכסי מלוג בחיי בעלה ואמרה דלאחר מיתת בעל כי מאיית בעל האוו זבינה זביני.
<h2>דף נ.</h2>
האשה שמכרה ניכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות, והיכא דזבין גברא בניכסי אשתו ומת, האשה מוציאה מיד הלקוחות, מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ואמר אם מתה האשה הבעל מוציא מיד הלקוחות וכל שכין שאם מת הבעל האשה מוציאה מיד הלקוחות, והני מילי היכא דקנו מבעל ברישא דיכולה אשה שתאמר לבעלה נחת רוח עשיתי לבעלי, אבל קנו מאשה והדר קנו מבעל זבינה זביני, וכל אימת דיתבא תותי בעלה וירשה ניכסי מלוג לא אית לה רשותא למיתן מתנה מינהון לשום איניש לא מימקרקעי ולא מימטלטלי דילמא מירשותא דבעל.
<h2>דף נא:</h2>
ומאן דיהיב מתנה לאיתתיה ממקרקעי או מימטלטלי קניא ואי מזבין לה לא קניא, דאמ' ראבא הילכתא המוכר שדה לאשתו במעות טמונין לא קנתה דאמ' אנא לגלויי זוזאי הוא דבעיי ולא קניא, במעות שאינן טמונין קנתה והבעל אוכל פירות ובמתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות.
גברא דיהב לאיתתיה אמתא במתנה ולא כתיבא בכתובתה ולא שימא עליה בהדי כתובתא מאי דילידא ההיא אמתא דאיתתא האוי, דאמר רב המוכר שדה לאשתו קנת והבעל אוכל פירות ובמתנה קנת ואין הבעל אוכל פירות, ואי גמירא עיבידתא ועבדא עיבידתא אי קא אכלא מזוני מידבעל עיבידתה לבעל ואי לא למרתה.
<h2>דף קח.</h2>
מי שיצא למדינת הים והניח את אשתו והיו לו קרקעות ומטלטלין ועבדים ומת ולא הניח זרע, ועמדה אשתו ומכרה מן העבדים או שיחררה או מכרה מאותן קרקעות או נתנה מתנה מאותן קרקעות או נתנה מתנה מאותן עבדים ומן הקרקעות ומן המטלטלין לא עשתה ולא כלום, דהכין אמרו רבנן אין האשה יורשת את בעלה וכיון דאיהי לאו יורשת היא אתו יורשים ומהדרין כל דעבדת, ואי ליכא יורשים בענן לעיוני דהא אמרו רבנן נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן, ואי אכלת מיניכסי בעלה שפיר אכלת ולית לה דינא לאהדורי ליורשים מזוני דאכלת.
